WELCOME to SOFIA....
Dive In.................
אמא אני חיה אותך כל רגע וכל שניה
גברת לאה ביניאשוילי
24.3.48-22.3.2002
i died 2day but iam still breathing-22.3.02
אשה משכמך ומעלה
אשה מלאך
אמיתית ישרה לא לא מסתירה
צוחקת כועסת לא מתחנפת
מחבקת בידי המלאך שלך
אשה ילדה
מתוקה ורכה
אוהבת אותך
את מלכה !!!!
האם העולם לא שמע?
האם העולם לא ראה?
אימי איננה כאן
עיצרו כבר תמוסיקה
עיצרו תעולם
שחור בעיניים
אמא לא כאן
לא הספקתי עדיין לומר את הכל
לדבר , לחבק , לראות ולשמוע
אבל אמא לא כאן
מבחינתי זה הסוף
הסוף של האושר האמיתי
הסוף של חיוך שבא מבפנים
הסוף של תקוות רצונות חלומות
הסוף של כל מה שיכל להיות.
אמא לא כאן.
DEAR MOTHER
אמא אהבה
את ה"אהבה"אהבה
אהבה אמיתית
אהבה ללא אינטרס
ללא תנאי
האהבה הראשונה
שלעולם לא תוחלף!!!!!!!!
17.9.02
כמה זה נורא
כמה אין לתאר
כמה לא יאמן
כמה זה כואב
כמה זמן עבר כבר
כמה לא פייר
כמה זה חודר
כמה זה קורע
כמה זה לא יאמן
מה נשאר לעשות
מה אני יכולה לעשות
מה אני צריכה לעשות
אולי יש עוד סיכוי
אולי
אני יודעת שלא
איך להתמודד
להשתגע
מה אכתוב וליבי שבור שסוע
מילים לא יתארו את הכאב
ומה הן המילים?
אך הכאב אמיתי הוא ומוחשי
בכל הוא נוגע
אמא
צורח ליבי ומזדעזע
קשה הכאב מנשוא הוא קובע
אין מפלט אין דרך
הכאב גדול מהכל
הכל שחור
מחפשת את האור
והימים עוברים
מחר כמעט 30 יום
הימים עוברים
הכאב נשאר
איש זאת לא יבין
כמה הוא חזק
חד הוא כמו תער
חופר כמו מערבל
דמעות לו כמו הים
זועק הוא אל האל
אמא מה אומר
רק הכאב זועק
מילים אין לו לומר
רק רגש ושוב כאב
אמא תאהביני
לטפי לי את הראש
אמא השתגעתי
לא יודעת כבר מה לחשוב
מחשבות מתרוצצות בי
מורידות דמעה אחר דמעה
דעתי עלי נטרפת
וליבי נקרע
שיעול אחד זורק אותי לשם
לשחור
למוות
לאכזריות של החיים
לכאב גדול
לרצון למות להשתגע
מגעגוע
אמא אני כואבת זועקת
אך אין דבר בידי
לזעוק לבורא?
לצרוח?
הפתרון היחידי זה לנסות לברוח
לא לחשוב להדחיק את הכאב להרחיק
האם נבראנו לסבול כי זה מה שיש אחרי הכל
אמא ואבא סבלו כל כך
עכשיו הם אינם.
אך הם חיים בי לעד למרות שגם אני לא לעד...
נלחמתי עלייך אמא כל רגע עולה זכרון אחר
פתאום משום מקום אני יושבת עסוקה בדברים אחרים לגמרי
ופתאום תמונה בראש מרגע שלנו יחד
פתאום הבית חולים אסף הרופא את שוכבת על המיטה
לרגע מאמינה לרגע לא אבל עדיין חזקה
מסתכלת עלינו רוצה להרגיע אותנו
מסכנים אנו כה מסכנים דבר לא בידינו חסרי אונים
כל כך רוצה לעזור מוכנה לתת את חיי
אך גם חיי לא מספיקים אי אפשר לעשות כלום נקודה
תקבלי את זה כבר
ובטח לא עכשיו
הבטן מתהפכת מכאב מצער מחוסר אונים
את כלום את אפס סופיה מתי תקלטי?
פחד
הבנתי מוקדם מדי כאב גדול מדי
הימים עוברים
הכאב נשאר
איש זאת לא יבין
כמה הוא חזק
חד הוא כמו תער
חופר כמו מערבל
דמעות לו כמו הים
זועק הוא אל האל
אמא מה אומר
רק הכאב זועק
מילים אין לו לומר
רק רגש ושוב כאב
אמא תאהביני
לטפי לי את הראש
אמא השתגעתי
לא יודעת כבר מה לחשוב
מחשבות מתרוצצות בי
מורידות דמעה אחר דמעה
דעתי עלי נטרפת
וליבי נקרע
שיעול אחד זורק אותי לשם
לשחור
למוות
לאכזריות של החיים
לכאב גדול
לרצון למות להשתגע
מגעגוע
אמא אני כואבת זועקת
אך אין דבר בידי
לזעוק לבורא?
לצרוח?
הפתרון היחידי זה לנסות לברוח
לא לחשוב להדחיק את הכאב להרחיק
האם נבראנו לסבול כי זה מה שיש אחרי הכל
אמא ואבא סבלו כל כך
עכשיו הם אינם.
אך הם חיים בי לעד למרות שגם אני לא לעד...
נלחמתי עלייך אמא כל רגע עולה זכרון אחר
פתאום משום מקום אני יושבת עסוקה בדברים אחרים לגמרי
ופתאום תמונה בראש מרגע שלנו יחד
פתאום הבית חולים אסף הרופא את שוכבת על המיטה
לרגע מאמינה לרגע לא אבל עדיין חזקה
מסתכלת עלינו רוצה להרגיע אותנו
מסכנים אנו כה מסכנים דבר לא בידינו חסרי אונים
כל כך רוצה לעזור מוכנה לתת את חיי
אך גם חיי לא מספיקים אי אפשר לעשות כלום נקודה
תקבלי את זה כבר
ובטח לא עכשיו
הבטן מתהפכת מכאב מצער מחוסר אונים
את כלום את אפס סופיה מתי תקלטי?
פחד
הבנתי מוקדם מדי כאב גדול מדי